שיטת הפומודורו

הצורך לסיים משימות לעתים חזק מאיתנו, אולם הוא גם עשוי לגרום לנו להמנע ממנה לגמרי. טכניקה פשוטה יכולה לסייע לנו בכך.

להתמקד בתהליך, בוליביה 2000

מי שעשויים לעתים להלחץ מהמשימות של הילדים, הם דווקא אנחנו, ההורים. כך קרה לי.

לעתים קרובות הייתי נבהלת מהיקף המשימות, שהיה על בנותיי לבצע. בחשבון הן התקשו לקלוט את הרעיונות הבסיסיים, כך שמשימה שכללה 10 תרגילים בלבד התגלתה כקשה ביותר. הייתי נכנסת ללחץ שלא תרם כלל ואף הקשה יותר.

מה שיכול לסייע מאד במצבים כאלה, הוא דווקא להסיט את תשומת הלב מתוצרי העבודה, ולהתמקד בתהליך. כן, הדבר הזה שכולם מדברים עליו, "התהליך". כולנו מדברים על זה, אבל מה זה אומר ?

להתחיל משימה זה כואב

להתחיל משימה זה אתגר לא קל בכלל! במיוחד אם מדובר בתחום שלא אוהבים או מתקשים בו.

המחשבה על גודל המשימה שיש לבצע, ה-5 עמודים שיש לעשות, ה-10 תרגילים שצריך לפתור, העבודה שצריך להכין, הופכת את הלמידה למאיימת ומעוררת את הרצון להמנע ממנה.

מבחינה פיזיולוגית, נראה כי במצבים אלה מתעוררים במוח אזורים הקשורים לכאב. כן,

באמת מדובר בכאב. זה רק טבעי שהמוח יעשה את מרב המאמצים להמנע מהכאב, על ידי העברת תשומת הלב למשהו אחר, נעים יותר.

אולם שימו לב - לפי אחד המחקרים עולה כי, זמן קצר לאחר שאנשים מתחילים לעסוק במשהו שהם אינם אוהבים, תחושת אי הנוחות נעלמת. אתם לבטח מכירים תחושה זו. מרגע שעוברים את המשוכה הראשונית, קל יותר להתקדם במשימה.

טיימר

טיימר, זה כל מה שדרוש, בכדי לסייע להתמקד בתהליך, ולהסיט את תשומת הלב מהתוצרים.

במקום להתמקד במשימה כולה, להתמקד ב: שעות הלימוד ביום, או בכמות העמודים/תרגילים ביום.

באופן זה אנו מציבים מטרה ברת השגה, המאפשרת להימנע מהתמהמהות מיותרת או מוויתור מוחלט.

פרנצ'סקו סיריליו הפך רעיון פשוט זה לשיטה, אותה הוא כינה: שיטת הפומודורו

("עגבניה" באיטלקית). הוא קרה לשיטה על שם טיימר בצורת עגבנייה שהיה ברשותו.

שיטת הפומודורו על שם פרצ'סקו סיריליו

זה הולך כך:

מגדירים טיימר ל- 25 דקות (או פרק זמן אחר)

עובדים באופן ממוקד (ללא הפרעות)

בסיום לוקחים הפסקה קצרה

את פרק הזמן של הלמידה אתם תגדירו. רוב הילדים יכולים להתמקד למשך 25 דקות,

אך ניתן גם להגדיר פרק זמן אחר, למשל בכיתות נמוכות 15 דקות יכולות להספיק.

כאשר ישנם כמה נושאים ללימוד, ניתן להקדיש "פומודורו" אחד לכל נושא, עם הפסקות קצרות ביניהם.

ההפסקות מאפשרות למוח להמשיך לעבד את החומר, באופן רחב ומעמיק יותר, (קראו כאן על החשיבות שבמתן מנוחה למוח). משחק, משהו מתוק, מתיחות או פיטפוט קל הם חלק מהעניין. הציפייה לתגמול קטן בסיום מגבירה את המוטיבציה לעמוד במטרה שהגדרנו לעצמנו.

ומה קורה אם תם הזמן אך הם לא סיימנו את המשימה? ממשיכים מחר, וביום שאחרי מחר, עד לסיומה.

פריסה של הלמידה על פני כמה ימים לא רק מסייעת להתמודד עם משימה אלא היא אף מעמיקה את ההבנה. קראו על כך כאן.