- carmit kahanov
מתקשים בחשבון? יש לכך סיבה
כבר בשלבים המוקדמים ישנם תלמידים המתקשים בחשבון, אך אין זה אומר שהם לא טובים בחשבון.
תמיד הופתעתי כאשר הורים היו מספרים לי שהמחנכת הפנתה את תשומת ליבם לקשיים שהילדים שלהם גילו בשפה, ואילו אליי אף פעם לא פנו בנוגע לקשיים של הבנות שלי בחשבון.
כבר בשלבים המוקדמים בבית הספר ישנם תלמידים אשר מתקשים בחשבון יותר מאשר במקצועות אחרים. בעוד שאל קשיים בתחומי שפה (קריאה, כתיבה) מופנית תשומת לב רבה, נוטים להתייחס אל קשיים בחשבון כאל "חוסר בשלות" או "יתפתח בהמשך".
ואולם קשיים בחשבון ממשיכים לרוב ללוות אנשים לכל החיים. אני נתקלת סביבי לא אחת באנשים אשר בפיהם שגור המשפט "אצלי מתמטיקה היתה המקצוע החלש". למעשה הקושי שאנשים חווים בתחום זה קשור ללימוד שאינו מכיר במאפיינים הייחודיים של המתמטיקה ובהתאמת התרגול ללומד.
בעיית ההפשטה
אחת הסיבות לקשיים במתמטיקה נעוצה באופי המופשט של הרעיונות. אם ניקח לדוגמא פרה העומדת בשדה, אנו יכולים להצביע עליה בכדי ללמוד את פירוש המילה, אבל למונחים מתמטיים: כפל, חיבור, חילוק וכו', לרוב אין אמצעים מוחשיים מקבילים שניתן להתבונן בהם או להרגיש אותם. מונחים אלה הם יותר מופשטים. ובכן, מה עם מונחים כמו אהבה או תקווה? גם הם מופשטים, אבל מונחים מופשטים אלה קשורים לרוב לרגשות שלנו. אנו יכולים לחוש ברגשותינו, גם אם איננו יכולים לראות ולהצביע עליהם.
גם אם הרעיונות שאנו עוסקים בהם מופשטים, התבניות העצביות הנוצרות הן אמיתיות וממשיות, וכדי להביא רעיון מופשט למציאות עבורנו, יש לתרגלו כמה שיותר.
כלומר מי שמתקשים לקלוט את העקרונות המתמטיים, אין הדבר אומר שהם אינם טובים במתמטיקה, אלא כי עליהם לתרגל יותר.
בעיית הנדבחים
נוסף על בעיית ההפשטה, הידע המתמטי מורכב מנדבחים עדינים ביותר. "קומות" רבות בידע המתמטי הן כה בסיסיות, עד כי אנו עשויים לא להבחין בחסרונה של קומה ולנסות לבנות מבלי משים קומה מעליה - כך טוען רון אהרוני בספרו "חשבון להורים".
למשל קומה אחת יכולה לייצג את המושג מספר. בכדי להבין מושג זה יש צורך בהתנסות ממושכת במנייה. לאחר שמושג זה הוטמע היטב, ניתן לעבור לשלב הבא: "גדול/קטן מ...". לאחר שמפנימים עקרון זה ניתן לעבור לעקרון הבא: "גדול/קטן ב...". דקויות קטנות אלו הן אשר מהוות את ההבדל בין נדבח לנדבח, ואף אם עקרונות אלה נראים לנו, המבוגרים, כמובנים מאליהם, יש להתעכב עליהם ולבחון אותם על כל צדדיהם. בחינה מעמיקה זו היא אשר תבטיח בניית בסיס ידע מוצק ותאפשר לילדים להתקדם לשלבים הבאים בלימוד ואף להרחיק בהבנה שלהם.
אחת הבעיות בה הייתי נתקלת אצל הבנות שלי היא קושי בהבנה של סדר הכתיבה המתמטי. למשל במקום לכתוב: 2 = 3 - 5, הן היו עשויות לכתוב: 2 = 5 - 3. לעתים הייתי מתקנת אותן, אך לעתים חלחלה בי ההבנה כי מדובר בבעיה מהותית יותר והייתי מתמקדת בעקרונות בסיסיים, כמו "גדול/קטן מ", סדר הכתיבה המתמטית ועקרון פעולת החיסור.
חרדת מתמטיקה ולקויות למידה
"חרדת מתמטיקה" מתעוררת כאשר מדלגים על השלבים העדינים בלי לשים לב, טוען אהרוני. במצב זה גם הילד וגם המורים/ההורים יתקשו להבין מהו מקור הבעיה. מבחינת הילד מה שהוא שומע או רואה הוא חסר משמעות עבורו, כיוון שכנראה עדיין "איננו מוכן". המורים/ההורים לעומת זאת ירגישו נבוכים, משום שאינם מזהים את מקור הקושי. וכשלא מבינים היכן הבעיה, עשוי להיווצר פחד לא ממוקד, שמשמעו חרדה.
למעשה ילדים רבים הנחשבים כלקויי למידה סובלים מכך שלא ניתן להם מספיק זמן להעמיק ולהפנים כל שלב ושלב. מצב זה מותיר אותם מאחור, בעוד שהוראה טובה היתה יכולה לשמור אותם במסלול.
החוויה השלילית ממקוצע זה מעוררת שאלות כמו: לשם מה להשקיע בתחום זה? בשביל מה נחוץ הסבל הזה? האם לא כדאי לוותר מראש, במיוחד בימינו, שישנם מחשבים? שאלות אלו יכולות להוביל במהרה לבחירה לוותר על תחום זה.