איך אפשר להסביר את זה?

אם אתם מתקשים למצוא את המילים להסביר דברים שנראים לכם ברורים, כנראה שאין טעם במילים וצריך לעבור למעשים.

איך אפשר להסביר את זה, צרפת 2016

רעיונות שנראים לנו המבוגרים כמובנים מאליהם, למעשה אינם קיימים באופן טבעי במוחם של ילדים, ויש לבנות אותם מאפס.

כאשר מדובר בעקרונות יסוד, הסברים מילוליים עשויים להתגלות כעקרים. אם אתם מתקשים למצוא את המילים להסביר לילדיכם דברים שנראים לכם ברורים, כנראה שאין ערך רב במילים. גם אם הילד אומר "אהה", לא בהכרח הוא הבין.

"בכדי לבנות את עקרונות היסוד, כדאי שהדברים יבואו מהילד, על דרך ההתנסות המוחשית", טוען רון אהרוני בספרו "חשבון להורים". יש להתעכב על צדדיו של כל עקרון או מושג, גם אלה הנראים פשוטים ביותר או מובנים מאליהם. הדבר יאפשר לילדים לגבש את ההבנה שלהם ואף להרחיק בה.

למשל בכדי להצליח לתרגם סיפור מילולי לתרגיל חשבוני נדרשת הבנה טובה של משמעות הפעולות החשבוניות. תלמידים שלא גובשה אצלם הבנה טובה, יתקשו להתמודד עם בעיות מילוליות - הם עשויים למשל להתקשות לבחור את הפעולה החשבונית הנכונה (בנותיי היו מנסות לנחש איזו פעולה עליהן לבצע: חיבור? חיסור? כפל? חילוק? בכל פעם הייתי מופתעת מחדש...)

מה שעוזר במצבים כאלה הוא המחשה. לדוגמא, בבעיה: ליוגב היו 10 כדורים, הוא נתן 2 לחברו, כמה נשארו לו? אפשר לקחת 10 חפצים, להרחיק 2, ולשאול: כמה נשארו? איזו פעולה ביצענו? כן, לדבר הפשוט הזה קוראים התנסות, וזה מה שמאפשר לילדים לגבש הבנה.

התנסות היא אינה בדברים המסובכים. היא חיונית דווקא ברכישת המושגים הבסיסיים.

בחטיבה זונחים במידת מה את ההתנסות ועוברים למילולי. אך גם בשלבים אלה, ניתן להמחיש דברים. למשל, הבת שלי התקשתה להבין את רעיון "המשוואה". חיפשתי באינטרנט ומצאתי המחשה באמצעות מאזניים. מעניין לראות איך בגילאים הבוגרים יותר, המחשה מועטה מספיקה בכדי לייצר הבנה, זאת הודות לבסיס הידע הרחב שנבנה בשנים המוקדמות יותר.

אך אני יודעת, הבעיה היא לא שאנחנו לא יודעים מה צריך לעשות, אלא בדילמה: אם מתעכבים על כל תרגיל ותרגיל, אז איך הם יצליחו לסיים את כל המשימות? קראו על כך בפוסט הבא