למידה עניין של מדע - פיזור
להרפות, לנוח, להתבונן, לשחק ו... להפסיק ללמוד, כך מתקיימת למידה מתפזרת
סגנון למידה זה מוכר לנו פחות. הוא למעשה קורה כל הזמן, בלי שאנחנו מתכוונים או שמים לב. אך אנחנו לא כל כך מודעים אליו, ולכן לא תמיד נותנים לו "מקום".
כאשר אנו מנסים ללמוד משהו חדש, או משהו קשה, אנחנו דווקא עושים שימוש בסט של מצבי מנוחה עצביים.
כאנלוגיה למכונת הפינבול בה השתמשנו לתיאור החשיבה הממוקדת, במצב זה הבאמפרים מרווחים זה מזה (כמוראה בתמונה למטה), המחשבה יכולה לנוע באופן חופשי יותר ובכל האזורים במוח.
סגנון למידה זה אינו מאפשר לנו להתמקד בפרטים, אך הוא מאפשר לנו לראות את "התמונה הגדולה".
בכדי להבין כיצד למידה זו משמשת אותנו, נתבונן על שני סגנונות הלמידה יחדיו.
בין מיקוד לפיזור
שני סגנונות הלמידה, הממוקד והמתפזר, הם בעלי ערך באותה המידה, אך ההרמוניה ביניהם היא מה שחשוב. לימוד של מיומנות מורכבת כמו - שפה, נגינה, שחמט, מחייב את שני המצבים לעבוד יחד. אנחנו רוכשים שליטה בפרטים דרך הלמידה הממוקדת, ומבינים כיצד כל הפרטים מתחברים יחדיו דרך הלמידה המתפזרת.
למשל נניח שאנחנו מנסים להבין עקרון חדש בחשבון - "חיסור". עקרון זה מוטמע אצלנו כל כך עמוק שאנו כלל לא מקדישים לו מחשבה, אך בקרב תלמידי כיתה א' יש לבנות אותו.
תהליך הבניה הראשוני יתקיים דרך המצב המתפזר. למשל נקח 5 עפרונות, נוריד 2 ונשאל כמה נשארו. נחזור על פעולה זו עם עצמים ומספרים שונים. גם אם תהליך לימוד זה מתקיים בכיתה, לא מדובר בלמידה ממוקדת, אלא בניסיון לרכוש הבנה כללית, במקרה זה - הבנה של משמעות פעולת החיסור.
בהמשך התלמידים יעברו לפתור תרגילי חיסור. זו תהיה למידה ממוקדת, אשר במהלכה הם ירכשו שליטה במספרים, וירכשו שליטה בטכניקות השונות לביצע חיסור (כן, יש כמה דרכים לבצע חיסור).
תהליך הלמידה המתפזר ימשיך להתקיים, וילווה את התלמידים בשעות הפנאי שלהם. בהפסקות הילדים יתבוננו, ישחקו, ואז פתאום יבינו, אה, היינו 3, עכשיו אחד הלך, אז נשארנו 2, כלומר 3 - 1 = 2. המצב המתפזר מאפשר לילדים לקשור את הרעיונות שלמדו, למה שהם רואים או מרגישים ולהתנסויות שהם עוברים. כלומר בשלב זה מתבצעת למידה, אך לא באופן מכוון, המאפשרת להעמיק ולהרחיב את ההבנה.
מסיבה זו הפסקות, זמן חופשי ומשחק - חשובים מאד ללמידה.
לסיום, ראו קישור לסרטון נחמד המסכם את הדברים בנושא חשיבה ממוקדת וחשיבה מתפזרת.
Comentarios