על יפן ובכלל

צעקות והשתוללות הם חלק ממה שיכולתם למצוא בגני הילדים ביפן בשנות ה-80. גם אם כיום הם לא קיימים, אותם גני ילדים לא יוצאים לי מהראש.

ללא מעצורים, צרפת 2016

נוטים לחשוב על ה"יפנים" כאנשים מאופקים, שאינם מפגינים את רגשותיהם. האמנם?

במסגרת מחקרים אנטרופולוגיים, שהתבצעו בגני ילדים ביפן בשנות ה-80, נשלחו חוקרים אמריקאיים בכדי ללמוד על התרבות היפנית. מה היה ה"דרייב"? לנסות לגלות את "סוד ההצלחה" הכלכלית של מדינה זו באותה העת. החוקרים קיוו לזהות פרקטיקות חינוכיות

ולהביאן למערב, בתקווה שהדבר יאיץ את הכלכלה האמריקאית.

בסופו של דבר לא קרה מזה הרבה. החוקרים הבינו שקשה "להעתיק" שיטות חינוך,

בלי לאמץ את התפיסה והתרבות הסובבות אותן, במיוחד כשהפער בין התרבויות הוא כה גדול.

אבל מחקרים אלה אתגרו במידה רבה את התפיסות המערביות בנוגע לחינוך והתפתחות ילדים, והם סיפקו בזמנו ועד היום - נקודת מבט שונה.

במסגרת אותם מחקרים, גילו החוקרים, להפתעתם הרבה, אווירת משחק מאד חופשית סגני הילדים. הילדים הפגינו פעלתנות, שחלקה נראתה מוגזמת לעין המערבית, כגון טיפוס והתלות על מתקנים, חלקם לא מיועדים כלל למשחק, ובאופן לא בטיחותי. בנוסף החוקרים נחשפו לרעש מחריש אוזניים. הם מתארים כיצד היה עליהם לכסות את אוזניהם בחלק מהזמן, שכן לא יכלו לשאת את עוצמת הרעש (מוזמנים להרחיב על הנושא, במחקר ההשוואתי: Preschool in Three Cultures by joseph tobin).

הפעלתנות הרבה הזו, שהעין והאוזן המערבית התקשו מאד לשאת, כלל לא נבעה מהיעדר שליטה, אלא היא דווקא התקייימה בחסות אנשי הצוות היפני, ומטרתה היתה לאפשר לילדים לחוות את מה שהם מכנים "ילדיות", אותה התנהגות המאפיינת ילדים.

גני הילדים ביפן באותה העת נבדלו ממקביליהם במדינות המערביות בכך שהם לא ניסו להאיץ את ההתפתחות של הילדים. בתהליך החינוך היפני, הדגש הוא שהילד ישאר נאמן לטבעו, לילדיות שבו, לעומת הניסיון לגרום לילדים לאמץ דפוסי התנהגות של מבוגרים ולזנוח את המאפיינים הילדיים.

לכן בגני הילדים ביפן ניתן מקום רב ל: השתוללות, צעקות ופעלתנות, גם אם לצוות קשה לשאת זאת.

מעניין, אך באותה תקופה בה נחשפתי למחקרים אלה, הבן שלי היה בגן. כאשר הייתי מביאה אותו בבוקר, מצאתי את עצמי לפתע מפנה המון תשומת לב להתרחשויות מסביב.

הייתי רואה ילדים משחקים בקול, והגננת מיד משתיקה אותם. הייתי רואה ילדים רצים,

והגננת מיד מפסיקה ומפרידה ביניהם. היה נראה, שיותר מאשר שמירה על בטיחות ויחסי חברות, הגננת בעיקר שאפה לשקט ולסדר, בשביל... עצמה.

גני הילדים ביפן לבטח נראים כיום אחרת. התפיסות המערביות חילחלו להן והשפיעו

רבות על תרבות זו.

אך אותם גני ילדים, גם אם כיום הם אינם קיימים, לא יוצאים לי מהראש.

ללא מעצורים, צרפת 2016